ב''ה, ב' סיון תשפ''ה
אבא היקר, הרב החסיד אליהו ארי' פרידמן ע''ה,
שהיה מורה בכיתה ח' בבית הספר "בית לוי יצחק", אהב את תלמידיו אהבת נפש, כאילו היו בניו ממש. הוא היה מסור להם ללא גבול, ורבים מתלמידיו סיפרו לי עד כמה. בזמן ההפסקה, אבא היה מקדיש מזמנו הפנוי ללמד בהתנדבות ילדים שהתקשו בלימוד גמרא. הוא פשוט לקח על עצמו ללמד אותם ללא כל תמורה. אני זוכר שבשבתות, הוא היה מזמין תלמידים לאכול אצלנו בבית, מקרב אותם מאוד.
בשבתות, אבא היקר היה מתפלל במשך שעות ארוכות, תמיד באותה דביקות עצומה. הוא היה אדם פנימי מאוד, שהשתדל להצניע את עצמו. לעיתים קרובות היה מכסה את פניו בטלית כדי שלא יראו עד כמה עמוקה תפילתו. בסעודת שבת, היה נוהג לומר דברי תורה של הרבי ולספר סיפורים רבים על הרבי, אך על עצמו מיעט לדבר. לעולם לא שמעתי אותו מדבר לשון הרע.
התמדתו בלימוד התורה הייתה יוצאת דופן. בכל יום ויום, הוא היה שקוע בלימוד. מעולם לא ראיתי אותו יושב סתם, או על ספה בחוסר מעש. הוא תמיד היה עסוק, שקדן, ומסור גם לעסקנותו למען הרבי. לפני שהוקם המקווה הצמוד לבית הכנסת "היכל לוי יצחק", נהגנו ללכת יחד בכל יום שישי למקווה בעיר העתיקה בצפת עיה"ק. בדרך, תמיד היה אומר איתנו פסוקים ומספר לנו סיפורי צדיקים, ובפרט על הרבי. הוא לעולם לא דיבר איתנו פוליטיקה או לשון הרע.
אני זוכר שאבא היקר היה פוגש יהודים לבושים בבגדים קרועים בעיר העתיקה, והיה מתחנן אליהם שיבואו לאכול אצלנו בבית בשבת קודש. זה קרה פעמים רבות. הוא השקיע בנו, ילדיו, המון בלימוד תורה. הענווה ואהבת ישראל של אבא היו נדירות ביותר.
אבא היקר אף הגה את הרעיון להקים ישיבה, והציע לרב יוסף יצחק וילשנסקי ע"ה להיות ראש הישיבה. בזכות יבלחט"א הרב יוסף יצחק חיטריק שיחי' נודע לנו הפרט הזה. אבא ייסד את הישיבה יחד עם הרב אריה ליב קפלן ע"ה. אבא מעולם לא סיפר לנו שהוא ייסד את הישיבה, שהוא היה מנהלה, או שהוא הציע לרב וילשנסקי ע"ה את תפקיד ראש הישיבה. זו ענווה אמיתית ועצומה, שנודעה לנו רק לאחר פטירתו. אני אישית לא מכיר אדם שהקים, ייסד, או ניהל מוסד בסדר גודל כזה ולא סיפר על כך לילדיו.
השם יעזור שנזכה ללמוד מאבא היקר וללכת בדרכיו המיוחדות.
